ביטוח מנהלים ופנסיה

קופת ביטוח לקצבה
קופת ביטוח לקצבה היא קופת המיועדת למטרת קצבה, בדומה לקרן פנסיה. הכספים שנחסכו במסגרת קופת הביטוח משולמים לעובד כקצבה החל מתום תקופת הביטוח ועד לסוף ימי חייו. כספי החיסכון נצברים בחשבון קופת הגמל, בניכוי דמי ניהול ועלויות נוספות.
בתוכניות הביטוח למטרת קצבה חלו מספר שינויים במהלך השנים: בדמי הניהול הנהוגים בהן, בתנאי התוכנית ובמבנה התוכנית. תכוניות הביטוח הוותיקות נקראו "גמלא". בתוכניות אלו העובד רוכש, תמורת תשלום חד-פעמי או תשלום שוטף, גמלא לכל ימי חייו. הגמלא יכולה להשתלם באופן מיידי או לאחר תקופה מסוימת, ואם העובד נפטר, יכול שישתלם סכום ביטוח למוטביו, בהתאם לתנאי התוכנית. תוכניות אלו שווקו בעיקר במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, והיוו תחליף לחיסכון בקרן פנסיה.
לאחר מכן שווקו תוכניות ביטוח "עדיף", החל משנות ה-80 ועד סוף שנת 2003. בתוכניות אלו הופקד תשלום צמוד מדד (או שכר) לתוכנית, כאשר חלק מהתשלום (לרוב 20%) הופנה לטובת רכישת כיסוי ביטוחי (במקרה של מוות) וחלק לצבירת חיסכון שנוהל בתיק ההשקעות של חברת הביטוח ושולם כקצבה בתום תקופת הביטוח. שיווק תוכניות אלו הן לשכירים והן לעצמאים הופסק בסוף שנת 2003. החל משנת 2004 משווקות תוכניוות חדשות למטרת קצבה, המאופיינות בשקיפות המאפשרת לזהות את גובה רכיב דמי הניהול שגובה חברת הביטוח. בנוסף, נהוגות כיום תוכניוות מסוג "גמלא מיידית" המיועדות לפרישה מוקדמת, או מהוות תחליף לחוסכים באפיקים הוניים המעוניינים להמיר סכום הוני לקצבה.

תגמולים ופיצויים
קופת ביטוח לתגמולים הינה קופת ביטוח אשר, בדומה לקופת גמל לתגמולים, משתלם בה סכום חד פעמי (עד לתיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים, אשר קובע כי כספים החל מיום 1.1.2008 יהיו למטרות קצבה בלבד) תוכניות ביטוח אלו מאושרות לשיווק לעצמאים ולשכירים. כספי החיסכון נצברים בחשבון קופת הגמל, בניכוי דמי ניהול ועלות הכיסויים הביטוחיים, כפי שנקבעו בתנאי תוכנית הביטוח. בתום תקופת הביטוח הכספים אשר נצברו לחוסך עד ליום 31.12.2007 משולמים לחוסך בסכום הוני חד פעמי, ואילו כספים שנצברו בפוליסה החל מתאריך זה יועברו לתוכנית משלמת לקצבה ובהתאם להחלטתו של החוסך, ותנאי ההסדר התחיקתי, יילקחו כספים אלו כקצבה או יהוונו לסכום חד פעמי.
בדומה לתוכניות הביטוח מסוג קצבה, גם בתכניות ביטוח אלו חלו שינויים במהלך השנים בדמי הניהול, בתנאי התוכנית ובמבנה התוכנית. תכניות הביטוח ההוניות הראשונות ששווקו על ידי חברות הביטוח נקראו "מעורב". תכניות אלו שילבו יחד עם מרכיב כיסוי למקרה מוות גם מרכיב של חיסכון לטווח ארוך. בתוכנית מסוג "מעורב" משלם החוסך תשלום חודשי צמוד מדד ובתמורה נרכש "סכום ביטוח" המשולם לחוסך עם הגיעו לגיל פרישה, או למוטביו אם נפטר במהלך תקופת הביטוח. שיווק תוכניות ביטוח אלו לשכירים הופסק בשנת 2001, ולעצמאים בסוף שנת 2003.
סוג תוכנית ששווק מאוחר יותר נקרא "עדיף". בדומה לתכניות לקצבה, אושרו גם תכניות ביטוח מסוג "עדיף" הוניות. שיווק תוכניות אלו הן לשכירים והן לעצמאים הופסק בסוף שנת 2003. החל משנת 2004 משווקות תכניות ביטוח חדשות המשלמות סכום הוני, המאופיינות בשקיפות לעניין גובה רכיב דמי הניהול שגובה חברת הביטוח.

 

 

 

פנסיה תקציבית: בסוג זה של פנסיה אין העובדים נדרשים להפריש ממשכורתם סכומים לצורך תשלומי פנסיה עתידיים וכל עול הפנסיה, למעט דמי ניהול סמליים המשולמים על ידי העובדים, הוא על המעביד (ממשלת ישראל על שלוחותיה). הפנסיה ממומנת מתקציב המדינה בהתאם לכללים שנקבעו בחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב, 1970).
פנסיה צוברת: הן המעביד והן העובד מפרישים סכומי כסף הנגזרים מגובה שכרו של העובד לאחת מקרנות הפנסיה לצורך תשלומים בעתיד. במקרים כאלו אחריות תשלום הפנסיה איננה על המעביד, אלא ממומנת מהחסכון הפנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים).

בקרנות הפנסיה הוותיקות נקבע גובה הפנסיה לפי קריטריונים אחדים:

משך הצבירה, כלומר מספר השנים שהאדם ומעסיקו הפרישו לקרן הפנסיה.
אחוז הצבירה השנתי.
גיל הפרישה
אחוז מענק (אם קיים) המתווסף ביום הפרישה.
סיבת הפרישה.
האם הפנסיה משולמת לגמלאי או ליורשיו.

מקובל כי אחוז הפנסיה המקסימלי יהיה 70% משכרו הקובע של האדם.

בפנסיה תקציבית נהוג שהפנסיה משולמת לפי דרגת הפרישה של הפנסיונר, מוכפלת באחוז הפנסיה שצבר.

בקרנות הפנסיה החדשות מחושבת פנסיית זקנה חודשית לפי הסכום שנצבר בקרן עד מועד הפרישה, מחולק במקדם הקצבה שנקבע לפורש לפי מאפייניו, ובהם: גיל הפרישה, תאריך הלידה, מין, תקופת מינימלית לתשלום פנסיה בה בחר הפנסיונר, מצב משפחתי ושיעור הפנסיה המובטח לשאירים. מקדם קצבה מקובל הוא בערך 200, ופירושו שצבירה לדוגמה של מיליון שקל בקרן פנסיה מעניקה קצבה חודשית של 5,000 שקל.

 

מקור: ויקיפדיה